סדנה מספר 28 של CSFC - טורמור

סדנה מספר 28 של CSFC התקיימה ב-27.6.2024 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

​​

סדנה מספר 28 עסקה​ במזקקת ספייסייד שהחלה לעבוד ב-1960, למרות שזיקוקים ראשונים התרחשו ב-1959 אפילו בטרם היה גג למזקקה. המזקקה הזו היא טורמור, אשר לאורך שנותיה עד 2022 עברה מספר ידיים אשר תמיד השתמשו בוויסקי שהיא מייצרת כמרכיב בבלנדים. לפני בעליה הנוכחיים והטריים המזקקה הייתה שייכת לפרנו-ריקאר וככל הנראה רוב החומר שייצרה, סביב 3 מיליון ליטר אלכוהול בשנה (משמעותית פחות מיכולת הייצור האמיתית שלה שעומדת על כמעט 5 מיליון) היה מרכיב בבלנדים כמו שיבאס. ב-2022 טורמור נרכשה על ידי האחים סוקינדר וראג'פיר סינג, אשר במקביל מכרו לפרנו-ריקאר את האתר המוכר והמצליח שלהם, The Whisky Exchange. האחים למשפחת סינג הם מבקבקים עצמאיים עם מספר מוצרים כמו פורט אסקייג ואלמנטס אוף איילה, ובונים מזקקה באיילה.

​

הסדנה נחלקה לשני מרכיבים של תוכן. ראשית, טורמור כמייצגת נהדרת של מזקקות שנות השישים ו"הגל השלישי" היא הזדמנות נהדרת לדבר על סופו של הגל השני, המשבר שאחריו והשינוי בשנות ה-50 וה-60 שהוא הגל השלישי. שוחחנו על מספר המזקקות שנפתחו בשנים הללו וגם על אלו שנסגרו כדי להבין את העיתוי המוצלח בפתיחתה של טורמור. לאחר מכן עברנו לסקירה של ההיסטוריה של המזקקה, המבנה שלה ותהליך הייצור בה אשר כולל אלמנטים מעניינים כמו וואשבאקס בשלושה מיקומים שונים במזקקה והפיוריפיירס המותקנים בדודי הזיקוק. הבנו מדוע היא מייצגת את הגל השלישי כל כך טוב וגם הקדשנו תשומת לב למנהלת המזקקה החדשה, פולי לוגאן שעבדה במקאלן ולפני כן במספר מזקקות של דיא'גו, ביניהן קראגנמור השכנה. אז מה טעמנו?

​​

בפלייט הראשון השוונו שני טורמור צעירים, בחוזק נמוך ובחביות ברבן - כשהפער ביניהם הוא שנת הייצור. מצד אחד טורמור בן 10 ב-43%, מהדורה לכמה שווקים אירופאים שיצאה בשנת 1995. מצד שני חבית בודדה מהליין הפבורנ'ס צ'ויס של האנטר לאנג, רק בת 7 וכנהוג בסדרה ב-46%. בצד אחד נוזל שזוקק ב-1985, מצד שני נוזל שזוקק ב-2011. קודם כל, ה-DNA הספייסיידי, תפוחי ופרחוני מאוד ניכר בשניהם. המהדורה בת ה-10 שנים הייתה קצת יותר שעוותית ולעיסה (כמובן ביחס לעדינות של טורמור) ואישית - העדפתי אותה. רובם המכריע של המשתתפים העדיפו דווקא את ה-7 שנים החדש יותר. זה היה פלייט שנועד להציג את האופי של טורמור וזה בדיוק מה שהוא עשה, בהצלחה יתרה.

​

בפלייט השני המשכנו עם חביות ברבן, אבל בגילאים וחוזקים גבוהים יותר. מטרת הפלייט הייתה להרגיש איך הנוזל של טורמור מתנהג בגילאים מבוגרים, לשם כך בחרתי שתי חביות אקס-ברבן בודדות בגיל מבוגר ומאוד מבוגר. מצד אחד, חבית ברבן הוגסהד בת 19 אשר בוקבקה לכבוד פסטיבל וויסקי לייב 2015 בתל אביב על ידי תומר גורן, בחוזק של 49.1%. הנוזל בה זוקק ב-1995. מולה טעמנו טורמור בן 30 של קדנהדס, מהדורה שיצאה ב-2019 והיא ואטינג של 3 חביות ברבן שזוקקו ב-1988. החוזק כאן היה 47.9%. למעשה, מהדורות שזוקקו בפער שנים לא גדול זו מזו, ובחוזק קרוב מאוד. גם כאן ה-DNA של טורמור היה מובהק, ובניגוד לפלייט הראשון - זמן שיחק תפקיד משמעותי מאוד. הטעימה השנייה של הפלייט לאחר המנוחה הייתה טובה בהרבה, שניהם הפכו עשירים יותר, עמוקים יותר, וגם כאן העדפה של הקהל לצעיר מהשניים, באופן כמעט גורף. אישית נהנתי מאוד משניהם, ה-30 שנה לא הפסיק להשתפר ולהפוך מתוק ועשיר יותר, ואילו ה-19 שנה היה יותר מבושם והאלמנט התפוחי בו הרגיש ממש תוסס, כמו סיידר תפוחים בחוזק של וויסקי. פלייט נהדר.

​

הפלייט השלישי גם הוא כלל טעימה של טורמור מבוגרים, אבל כאן רציתי להכניס גם חבית מעניינת. מצד אחד, טורמור בן 27 של ברי ברוס בפיניש יין אוקראיני בשם "Black Odesa Wine". הוא בוקבק בחוזק חבית די נמוך, 43.7%. מולו טורמור בן 28 של נקטר אוף דה דיילי דראם, בחוזק 48.2%. גם כאן שנות הזיקוק קרובות, 1992 הברי ברוס ו-1988 הנקטר, והם היו טעימים, ושונים זה מזה בעיקר בזכות חבית היין. המעניין היה שלמרות חבית יין מאוד נוכחת, ה-DNA של המזקקה עדיין ניכר בברי ברוס הנהדר הזה, שלמרות החוזק הנמוך היה המועדף על משתתפים רבים.

​​

בפלייט האחרון החלטתי ללכת על זוג יותר מודרני, כלומר טורמור בגיל יותר צעיר ובחוזק יותר גבוה ועם השפעת חבית, כמו שרואים אצל מבקבקים עצמאיים רבים היום. מצד אחד, טורמור בן 8 ב-50% (לא חוזק חבית) ופיניש מרסלה של הארט ברוס. מצד שני, טורמור בן 13 בפיניש רום של קלאקסטון'ס, שהיה הדראם החזק ביותר בסדנה עם 55.4% אלכוהול. שניהם היו מאוד טעימים, והפלייט הטעים ביותר בסדנה לדעת רוב המשתתפים, מתחילים כמנוסים. להפתעתי, דווקא כאן לא הייתה נטייה של הקהל לכיוון אחד וההעדפה בין השניים הייתה די שווה בשווה. חבית המרסלה הצעירה הפתיעה אותי למרות שהעדפתי את הקלאקסטון'ס.

​​

שורה תחתונה - הייתה סדנה מעניינת מאוד, טעימה, אבל בכנות, לא מהסדנאות הטעימות ביותר של CSFC. ככל הנראה הנוזל העדין של טורמור מתקשה לרגש בעולם של חוזקים גבוהים, נוזלים עוצמתיים וחביות חזקות. עדיין, זו בדיוק מהותה של סדנה על מזקקה לא מוכרת - להתנסות, לטעום, ובייחוד במקרה הזה גם הזדמנות לטעום 142 שנות יישון של וויסקי בערב אחד. רבים מחכים להוצאות הבאות של טורמור תחת הבעלים החדשים, והם צפויים לעשות זאת בשנה הבאה. גם אני מצפה. תודה!